Archive for מרץ, 2010

רחוב דיזנגוף- לא מה שחשבתם

מרץ 29, 2010

התחלתי את היום בסיור בוקר ברחוב שינקין עם אבא שלי.יצאתי מהבית עם מכנס יד שניה שחור שקניתי במכירה שהייתה בנחלת בנימין לפני שבועיים. גופיית סבא לבנה. כפכפים בצבע ורוד פוקסיה של "דפנה" ,חולצה פרחונית גדולה של סבתא שלי ווסט עור שחור. למעשה זה היה צריך להיות טיול בוקר בשביל שהכלב יעשה צרכים והתגלגל לקניית וסט ג'ינס בחנות יד שניה בשם "שתיים" ולנעלי בובה אדומות עם פרח מפלסטיק.
אח"כ נסעתי לפגוש את דוד שלי. יום שהוגדר כיום כיף עם דוד אורן. טיילנו עם הכלב פודל שלי, כולם התלהבו והסתכלו ועדיין אין לי מושג אם זה בגלל הסרט שהיה קשור לי על הראש בצורת פפיון או בגלל הכלב שלי.

הסתובבנו בדיזנגוף עצרתי ב"CALA" וקניתי סנדלים שהיו ב-SALE. כעיקרון אני לא אוהבת סנדלים אך מה שמשך את העין שלי זה העקב הקטן שהוא בעצם העקב הראשון שלי. כמובן שאני לא אלך עם ג'ינס וסנדלים.
המשכנו ללכת ברחוב דיזנגוף באופן מאוד משעמם (מבחינה אופנתית) החברה הייתה סבבה אך החנויות אכזבו מאוד. תכלס לא ציפיתי למשהו מהמם אבל לא ציפיתי לראות בחלונות הראווה גזרה נמוכה (נכון לא בכל החנויות).
באופן מפתיע ראיתי שלט חנות יד שניה. הרגשתי כאילו קיבלתי מיליון דולר. ובאמת יצאתי מהחנות עם מציאות: כובע בארט ירוק בקבוק מגניב, חולצה שחור לבן וז'קט שחור אדום.
האמת,חנות שווה ששמה "פומרנץ". חנות לא מנקרת עיניים. צריך לחפש דברים עם הרבה סבלנות (אורן, אני מצדיעה לך על הסבלנות שהפגנת).
ומשם הישר לחומוס "אסלי".
*דודיי היקרים בשביל שאכתוב עליכם בבלוג תצטרכו לפנק אותי ביום כיף.
-♥- עמית.

מודעות פרסומת

אקססוריז מיוחד תמיד עושה את העבודה

מרץ 26, 2010

תכשיטי וינטג'
עד לפני מספר שנים נשים בגילאי 20-30 לא רצו לשמוע מהתכשיטים הישנים של סבתא.
עכשיו כולן מחפשות טבעות עתיקות, תליונים,צמידים וכו' וכמובן אצל סבתא.
לסבתות שלי יש מבחר גדול ומגוון. אני חושבת שזה מיוחד ונותן מראה עתיק.
אפשר למצוא בעיקר בשוק הפשפשים בחנויות הקטנות שבד"כ נשים מבוגרות אוספות ומנהלות. ובמכירות ביתיות של אספניות האוספות שנים בארץ ובעולם.
לחנויות יד שניה כמובן יש הרבה להציע . ישנן חנויות שמבחר האקססוריז שלהם גדול ורחב.
אך ישנן חנויות שמבחר האקססוריז מאוד דל.
אני אוהבת תכשיטים גדולים שרואים אותם,עם נוכחות.
כמובן ישנן מעצבות המנסות לשחזר את היופי של התכשיטים של פעם. אני חייבת לציין שיש מעצבות שעושות את זה בגדול !!
כמובן שאי אפשר להתייחס לתופעת האקססוריז במבלי לראות את התופעה הכללית שקשורה לאופנה שהייתה בשנות ה-60,70 שבשנים האחרונות חוזרת.

עוד משקפי ראיה לאוסף

מרץ 23, 2010

שמלת פסים ANNA K.
משקפי ראיה אופטיקה הלפרין
כפכפים "HOKI"


וינטאג' או איך למכור חולצה של סבתא שלי משנות ה-20 ב-200 ₪.

מרץ 20, 2010

פנים רבות לנוסטלגיה: ריחות מן העבר כמו לדוגמא ריח פריחת היסמין באביב המחזיר אותי לילדותי המאושרת ונטולת הדאגות בכפר סבא. שירים הו כן, שירים. עד היום שאני שומעת  נאת Everything I do, I do it for you  של בריאן אדמס אני מרגישה צורך להתחיל לבכות ובכל פעם שאני אוכלת פיתה עם חומוס ונקניק אני נזכרת בארוחות הצהריים של יום שישי בבית הוריי. אכן נוסטלגיה ראויה ומחממת לב.

לדאבוני איני מקבלת את התחושות האלו כאשר אני רואה בגדים ישנים (או כפי שנהוג לקרוא להם היום וינטאג').  אני חיה בשלום עם כל הקונספט של להעביר בגדים האחת מהשנייה כי בסך הכול זבל של אחת הוא האוצר של השנייה. איני יוצאת נגד שימוש חוזר בבגדים של אחרים, ההפך הוא הנכון.  .

מה שהתחיל כרעיון חביב הפך להיות מגפה שאין ממנה מנוס. בכל מקום רואים נער כנערה, בחור כבחורה הולכים ברחוב בגאון עם בגדים אותם רכשו בחנות יד שנייה או שמא עליי לקרוא לזה  וינטאג'.

אני לא מבינה גדולה באופנה, אבל נראה לי שגם בגדים חדשים המושפעים מהעבר נכנסים תחת הקטגוריה וינטאג'. בשבילי חנויות בגדים יד שנייה הן לא וינטאג', הן תירוץ עלוב לקחת חולצה בת 50, לקרוא לה וינטג' ולמכור אותה ב-150 ₪.

אויבתי המושבעת גיבנת חלומי (גם שמה המלא שמור במערכת) בטח תרצה לקרוע מעצמה את בגדי הוינטאג' שלה כאות אבל על הדברים שאני אומרת כאן, במידה ואלו כבר לא ייקרעו לפני בגלל בלאי, שוב היא תאמר "את מדברת שטויות", "את אף פעם לא ניסית", "זה עולה ככה כי זה וינטאג' (שימו לב לאירוניה). אבל אני אומרת: למה להרוס נוסטלגיה במחירים מופקעים, אם אני בוחרת לרכוש חולצה מתחילת המאה ה-20, אני רוצה לשלם עליה כמו שהיא עלתה בתחילת המאה ה-20 ולא 120 ₪.

מתי אלבש שוב את השמלות וינטאג' שלי ?!

מרץ 20, 2010

מכנס– של סבתא. גופייה-שוק הכרמל. ז'קט-אבא.חגורה כחולה-בלגיה.משקפי שמש eBay
עושה רושם שהחורף כבר נגמר. (אולי רק אני חושבת ככה מרוב שאני רוצה שכבר יהיה קיץ) אני מחכה לעלות על השמלות וינטאג' שלי ועל הכפכפי סבתא הנצחיות מהשוק.

הסתובבתי בנחלת בנימין בשבוע שעבר ביום שישי וצילמתי דברים מגניבים:



גרביונים

מרץ 16, 2010

גרביונים גרביונים גרביונים גרביונים

הטרנד החדש ישן, משודרג…
ישנם המון סוגים של גרביונים: גרביונים צבעוניים,גרביונים עם עיטורים,גרביונים עם פרחים,נקודות וכו'…
המון חנויות מוכרות גרביונים. כמובן שבסופר פארם את יכולה לקנות בייסיק בצבעים שחור,חום,סגול חציל ובצבע גוף . אם בא לך להתפרע-בצבעים-לכי על זה ובגדול!!! ב- American apparel תוכלי למצוא מגוון רחב של צבעים ודגמים. אמנם לא זול אבל שווה להשקיע.
הופעה ראשונה- את הגרביון הסגול קניתי בלונדון במחיר של 8 פאונד. הצבע של הגרביון משך את תשומת ליבי מהרגע הראשון. אני אוהבת צבעים חזקים ומגניבים. את החצאית דודה שלי הביאה לי ועשיתי לה כמה שינויים. רכשתי את החולצה בחנות יד שנייה בלונדון (לא זוכרת את שם החנות) את החגורה קניתי בנחלת בנימין בתור סתם חוט ומשם זה התפתח לחגורה וסרט לראש.

הופעה 2- שמלה שחורה, קלאסית קניתי ביד שנייה בברלין. את החגורה אני עיצבתי מבדים שמצאתי וגזרתי מבגדים שאני לא צריכה. את המעיל אבא שלי קנה לי בניו-יורק בחנות GAP בחורף שעבר. הגרביון הכחול הוא האהוב עליי וגם אותו רכשתי בלונדון.
אני אוהבת את שילוב הצבעים כחול ואדום. הם שילוב המשדר כוח ועוצמה. הפכתי שמלה,שחורה,פשוטה למראה אופנתי יותר בעזרת החגורה, הגרביון והמעיל. לדעתי התסרוקת שלי שונה,מדליקה וניתנת לשינוי.




הופעה 3- הכי פשוט, הכי יפה… גופיית סבא שקניתי בשוק הכרמל ב-10 ש"ח קניתי מידה גדולה בכדי שתשמש לי כשמלה. את הגרביון סבתא שלי הביאה לי. הז'קט ג'ינס לקחתי לאמא שלי. הסיכה שעליי קניתי ביריד האורבני שהיה לפני מספר חודשים בת"א. הסיכה מגניבה ומוסיפה חיים לבגד.
עושה את הגופייה מסתם פשוטה לשמלה מדליקה!

RED MOUNTAINS-שווה ביקור

מרץ 13, 2010

בשכונת שבזי,נווה צדק ישנה חנות קטנה ולא מפוארת אך משום מה ישר תפסה את עיניי.
אולי בגלל הגיוון שלה שכבר בחלון הראווה ראיתי חנות משולבת ומעניינת.
"בחנות ישנם פריטים של מעצבים ישראלים,23 מעצבים: דנית גבריאלי,mia,עינת ספרא, מיה בש, קארין מגנזי, חנית חן, יעל אלקיים, סיסטר אם, תיקים של איילה פרודליך ורבים" מספרת דוינה.

בחנות יש אוסף גדול ומרשים של כובעים שדוינה (מנהלת החנות) אוספת ברחבי העולם.
"האהבה שלי לכובעים התחילה כשהייתי ילדה ולמדתי תיאטרון.אני אוספת כובעים מאיטליה,פריז ויוון. טווח המחירים 40-400".
ישנן שרשראות מגניבות וצבעוניות של "annsi".
כשנכנסתי לחנות הרגשתי כאילו נחתתי בחנות בוטיק בפריז. החנות בעלת ניחוחות אירופאים.
דוינה עורכת מכירות בעיקר בתחילת העונה ומזמינה לקוחות שיוכלו להנות מהקולקציה ומפריטים בודדים.
סקרן אותי מה מקור שמה המיוחד של החנות.מסתבר שהשם מתוך שיר שכתבה וגם מקום הנמצא במדבר שהיא אוהבת.
"חשבת לפתוח עוד סניף?", "לא כרגע לא,אני מעדיפה להתפתח מתוך החנות הקטנה שלי ולהמשיך ללכת כל יום לים…"
"מאיפה באה האהבה שלך לאופנה?", " התעסקתי באופנה או מה שסביב לה מאז שאני קטנה אם זה בלהלביש את החברות שלי, אם זה בצילום אופנה אם זה להיות מלבישה בתקופת לימודי קולנוע אם זה שעבדתי בחנות וינטאג' כשגרתי בניו יורק. ורקע משפחתי,אבא שלי היה מעצב תיקים אבל אני חושבת שהשילוב של העבודה עם מעצבים ועם לקוחות שיוצאים מהחנות בחיוך ובמצב רוח טוב הוא בעיקר העניין שלי."
נווה צדק מקום שנעים לטייל בו, אז מי שמגיע נא לא לפסוח על החנות.





שבזי 31 טל' 03-5163471

דקה דומיה

מרץ 11, 2010

הצצתי ב"וואלה אופנה", עלתה כתבה שמסקרת את יומה הראשון של H&M בארץ.  אחרי החופשה הקצרה שלקחתי בלי לשתף היה לי דווקא הרבה מה להגיד, הרי אספתי דברים בדרך. עכשיו אין לי. כי אחרי שהתלהבת שהנה גם אנחנו חלק מהעולם המערבי ואחרי שעברה ההתלהבות כי נזכרת שגם בחו"ל כבר קשה למצוא שם משהו ואחרי שהתנחמת במבחר הגרביונים המעולה שצפוי לנחות עלינו הרי שרק השיח הזה כבר הרגיש פאסה. נשאלתי לא מעט בימים האחרונים לגבי כניסת הרשת החדשה למגרש המשחקים השכונתי שלנו. עניתי "יאללה מסיבה" במילים קצת שונות כמובן מתוך השקפה מגובשת שהתחרות לא רק שהיא מפרה היא גם מרחיבה את גבולות השוק. בקיצור טוב לי שתהיה יותר תודעה אופנתית. אני באמת מאמינה בזה.

עכשיו אנחנו ביום שאחרי הפצצה. שמעתי שבחורות נרמסו בדרך. אז כן, כנראה שיש כזו הצפה של תודעה אופנתית שתגבה קורבנות טביעה. הקורבנות הנ"ל לא רק שירמסו ע"י אחיותיהן לקרב הם גם יחוו מחיקה טוטאלית של כל תודעה אחרת. ולא בגללן אפילו, בגלל התהליך. בגלל התהליך המבהיל הזה של האחדה, של יצירת הומוגניות מחופשת לאופנה, שמחופשת לאינדבידואליות. וזה לא רק באופנה. זה גם בתי קולנוע למשל. גם שם החזק קובע את הטון. הקטן בכלל נמחק. לא "פריז", לא "סמדר" אפילו לא "דיזינגוף". רשתות, רק רשתות. עכשיו תבינו, זה תהליך טבעי, זה ברור גם לשוטה שכמותי. הרוב קובע את הטון, הוא הכי הרבה. לא תמיד הכי מבין אבל בטוח הכי גדול. וזה קובע. תכל'ס אין דרך אחרת. הרי מי יקבע מי יקבע?! אבל מה, שגם פתרון הרוב הוא לא כזה שוס כי גם הרוב יכול להיות די שרירותי. בגלל שהוא גדול אז הוא גם חושב שהוא צודק. לך תלחם ברוב. הרוב יודע שאין מהפיכה שתזיז את התחת השמן שלו מכסאו. כי הוא גדול. הוא רוב.

וככה אנחנו שועטים כמו עדר, מתפרצים לדלתה הפתוחה של הבשורה ע"פי H&M, קצת נדרסים בדרך אבל נלחמים עד טיפת הדם האחרונה כדי לצאת עם אותו פריט הסטרי שיהיה אותו רק לנו ולעוד 50,000 איש. ותחת הדיקטטורה של הדמוקרטיה נתלבש כולנו בדרכינו המיוחדת שתבטא את העצמי של בובת המאניקין שלפנינו. זה שלא שלא אקנה שם. ברור שאקנה. יש שמלה יפה אני שם. אבל כל הדרך לקופה אתאפק לא להצדיע כמו חיילת טובה.

וינטאג' או איך למכור את אלישבע שדה

מרץ 10, 2010

חבריי היקרים,גבירותיי רבותיי,ולדאבוני "גברת" אלישבע שדה,
עיניי ואוזניי נחרדו לכשנתקלתי בשורות הללו. ככל שהתקדמתי בפסקתה של הנ"ל,הדבר היחיד שהנחה והתחזק בראשי מוחי וכל רמ"ח אבריי למעשה הוא ש- נכון אלישבע את לא מבינה גדולה באופנה!!! ובעיקר את לא מבינה באפנה בכלל.
ועל כן אקרע את הבגדים חמודה,אך אלו יהיו הבגדים שלך.
וינטג' חברים זוהי אסכולה נהדרת. אסכולה שאנו צריכים להודות יום יום על כך שהיא הולכת ומתגברת ומציפה את רחובות העיר. איך לומר- תענוג לעיניים .
ועכשיו נשכיל עם קצת מידע בסיסי: אופנת וינטג' זהו מונח אשר מתייחס לפרטי לבוש מתקופות קודמות. רוב אופנת הוינטג' מתייחסת בד"כ לבגדי יד-שנייה אשר עוצבו ונלבשו בעבר, אך חשוב לדעת כי קטגוריה זו מתייחסת גם לבגדים ישנים שלא נלבשו מעולם, בגדים שמקורם בד"כ במלאי של חנויות שלא נמכר. ערכם של בגדי הוינטג' שלא נלבשו מעולם, יהיה בד"כ גבוה משמעותית מאלה שנלבשו, במיוחד אם הם נושאים עדיין את תגי היצרן (ותלוי כמובן גם במי היצרן)
אז נכון שתמיד יהיו הנוכלים שינסו לגזור קופון ולמכור תחת מעטה הוינטג' בגדים שאינם ויטאג' אמיתי, יותר מהארון של סבתא שלך.
ולכן, בתור סטייליסטית ומדריכה רוחנית לבריות אני יוצאת בקריאה נרגשת לכולם: תרגישו חופשי להתייעץ!!! (עם המבינים כמובן!)
עכשיו אלישבע מה שנשאר לך לעשות זה להתמודד עם העובדה שכל עם ישראל יודע שאת מעריצה את בריאן אדמס.(דמות וינטג'ית בפני עצמה).

XOXO

בשמלה אדומה עם נקודות

מרץ 10, 2010

בלוק שנות השישים שכזה…(בכלל, נולדתי בעשור הלא נכון!!)
בנקודות יש משהו ילדותי,תיאטרלי,נשי.
עם גרביון מתאים ואקססוריז מתאים ,כל יום אני יכולה לקחת את ההופעות שלי למקום אחר. בתמונות האלה הלכתי למשהו דרמטי עם סיכת רשת ,מגפיים כחולים וגרביון לבן. את השמלה הזמנתי מ-eBay