Tamar Sharon for Feivue!

A cool Stop Motion video made by Tamar Sharon

a

דקה דומיה

הצצתי ב"וואלה אופנה", עלתה כתבה שמסקרת את יומה הראשון של H&M בארץ.  אחרי החופשה הקצרה שלקחתי בלי לשתף היה לי דווקא הרבה מה להגיד, הרי אספתי דברים בדרך. עכשיו אין לי. כי אחרי שהתלהבת שהנה גם אנחנו חלק מהעולם המערבי ואחרי שעברה ההתלהבות כי נזכרת שגם בחו"ל כבר קשה למצוא שם משהו ואחרי שהתנחמת במבחר הגרביונים המעולה שצפוי לנחות עלינו הרי שרק השיח הזה כבר הרגיש פאסה. נשאלתי לא מעט בימים האחרונים לגבי כניסת הרשת החדשה למגרש המשחקים השכונתי שלנו. עניתי "יאללה מסיבה" במילים קצת שונות כמובן מתוך השקפה מגובשת שהתחרות לא רק שהיא מפרה היא גם מרחיבה את גבולות השוק. בקיצור טוב לי שתהיה יותר תודעה אופנתית. אני באמת מאמינה בזה.

עכשיו אנחנו ביום שאחרי הפצצה. שמעתי שבחורות נרמסו בדרך. אז כן, כנראה שיש כזו הצפה של תודעה אופנתית שתגבה קורבנות טביעה. הקורבנות הנ"ל לא רק שירמסו ע"י אחיותיהן לקרב הם גם יחוו מחיקה טוטאלית של כל תודעה אחרת. ולא בגללן אפילו, בגלל התהליך. בגלל התהליך המבהיל הזה של האחדה, של יצירת הומוגניות מחופשת לאופנה, שמחופשת לאינדבידואליות. וזה לא רק באופנה. זה גם בתי קולנוע למשל. גם שם החזק קובע את הטון. הקטן בכלל נמחק. לא "פריז", לא "סמדר" אפילו לא "דיזינגוף". רשתות, רק רשתות. עכשיו תבינו, זה תהליך טבעי, זה ברור גם לשוטה שכמותי. הרוב קובע את הטון, הוא הכי הרבה. לא תמיד הכי מבין אבל בטוח הכי גדול. וזה קובע. תכל'ס אין דרך אחרת. הרי מי יקבע מי יקבע?! אבל מה, שגם פתרון הרוב הוא לא כזה שוס כי גם הרוב יכול להיות די שרירותי. בגלל שהוא גדול אז הוא גם חושב שהוא צודק. לך תלחם ברוב. הרוב יודע שאין מהפיכה שתזיז את התחת השמן שלו מכסאו. כי הוא גדול. הוא רוב.

וככה אנחנו שועטים כמו עדר, מתפרצים לדלתה הפתוחה של הבשורה ע"פי H&M, קצת נדרסים בדרך אבל נלחמים עד טיפת הדם האחרונה כדי לצאת עם אותו פריט הסטרי שיהיה אותו רק לנו ולעוד 50,000 איש. ותחת הדיקטטורה של הדמוקרטיה נתלבש כולנו בדרכינו המיוחדת שתבטא את העצמי של בובת המאניקין שלפנינו. זה שלא שלא אקנה שם. ברור שאקנה. יש שמלה יפה אני שם. אבל כל הדרך לקופה אתאפק לא להצדיע כמו חיילת טובה.

וינטאג' או איך למכור את אלישבע שדה

חבריי היקרים,גבירותיי רבותיי,ולדאבוני "גברת" אלישבע שדה,
עיניי ואוזניי נחרדו לכשנתקלתי בשורות הללו. ככל שהתקדמתי בפסקתה של הנ"ל,הדבר היחיד שהנחה והתחזק בראשי מוחי וכל רמ"ח אבריי למעשה הוא ש- נכון אלישבע את לא מבינה גדולה באופנה!!! ובעיקר את לא מבינה באפנה בכלל.
ועל כן אקרע את הבגדים חמודה,אך אלו יהיו הבגדים שלך.
וינטג' חברים זוהי אסכולה נהדרת. אסכולה שאנו צריכים להודות יום יום על כך שהיא הולכת ומתגברת ומציפה את רחובות העיר. איך לומר- תענוג לעיניים .
ועכשיו נשכיל עם קצת מידע בסיסי: אופנת וינטג' זהו מונח אשר מתייחס לפרטי לבוש מתקופות קודמות. רוב אופנת הוינטג' מתייחסת בד"כ לבגדי יד-שנייה אשר עוצבו ונלבשו בעבר, אך חשוב לדעת כי קטגוריה זו מתייחסת גם לבגדים ישנים שלא נלבשו מעולם, בגדים שמקורם בד"כ במלאי של חנויות שלא נמכר. ערכם של בגדי הוינטג' שלא נלבשו מעולם, יהיה בד"כ גבוה משמעותית מאלה שנלבשו, במיוחד אם הם נושאים עדיין את תגי היצרן (ותלוי כמובן גם במי היצרן)
אז נכון שתמיד יהיו הנוכלים שינסו לגזור קופון ולמכור תחת מעטה הוינטג' בגדים שאינם ויטאג' אמיתי, יותר מהארון של סבתא שלך.
ולכן, בתור סטייליסטית ומדריכה רוחנית לבריות אני יוצאת בקריאה נרגשת לכולם: תרגישו חופשי להתייעץ!!! (עם המבינים כמובן!)
עכשיו אלישבע מה שנשאר לך לעשות זה להתמודד עם העובדה שכל עם ישראל יודע שאת מעריצה את בריאן אדמס.(דמות וינטג'ית בפני עצמה).

XOXO

מותגים חיצוניים זה מגניב,אבל לא לשכוח…

בשבוע האחרון נפתחה החנות השנייה של GAP. החנות הראשונה נפתחה בשדרות ממילא,ירושלים.
אני לא מבינה מה ההתלהבות סה"כ GAP פותחים עוד חנות בעזריאלי!
היא אופנה מאוד פשוטה שנראה לי שכל הזמן חוזרת על עצמה! מה עם קצת חידושים,ריגושים,גיוון?
נכון,לפעמים אפשר למצוא מציאות,אך נדיר!! אני יותר נרגשת מהפתיחה ההולכת וקרבה של H&M. בחמישי זה קורה. אני חושבת שאופנת H&M אופנה צעירה,מגניבה ומגוונת. ניתן למצוא פריטים לנערות הסולידיות,אלה שרוצות לבלוט, המגניבות ואלה שסתם נסחפות אחרי הזרם.
לפי המידע שמפרסמים לא יהיה יקר. משהו בסגנון ZARA.
בכלל, זה ששתי חברות גדולות ומשמעותיות בעולם האופנה מגיעות למדינת ישראל. זה מציב אותנו על מפת העולם המערבי.
עכשיו השאלה הגדולה מה יהיה עם המעצבים הישראלים?
החשש שלי שכל עם ישראל ירוץ לקנות ב H&M והמעצבים הישראלים עם התשוקה לאופנה יהיו במשבר!
אז אנשים, אל תאבדו ת'ראש!! בשורה התחתונה המעצבים הישראלים הם העתיד של האופנה הישראלית.
סיכה שהכנתי.

גשם בעיתו

מזג האוויר בדרך כלל הוא עניין די מתעתע. לעתים התחזית מנבאת לנו יום יפה והמציאות דווקא מתכננת יום אפרורי מלווה ברוחות, לפעמים מדווחים לנו שגשם עומד לרדת ודווקא אז השמש מחליטה לצאת ולפעמים, כמו בחיים, יש התאמה בין התחזית למה שקורה בשטח..
איכשהו למרות הפכפכות מזג האוויר בחודשי החורף ולמרות שעם יד על הלב אין בארץ באמת חורף, איכשהו למרות כל זה בפורים כמעט תמיד יורד גשם.
אני יודעת שזה נורא מבאס את כל הילדים שחלמו לילות רבים על הבוקר שבו הם ייצאו מהבית לבושים בתחפושת החדשה שלהם להבין שעליהם לשלב אותה עם מעיל ומגפיים אבל אני חושבת שאין מראה חמוד יותר מסופר מן בן חמש עטוף במעיל, הלא גם גיבור על בעל ראיית רנטגן ויכולת לעוף ולהציל את העולם צריך להיזהר שלא להצטנן..
אני באופן אישי, בכל פעם שמזג האוויר נותן את ההרגשה שהחורף הגיע, מרגישה צורך עז לנצל עד כמה שאפשר את כל מלתחת החורף שלי שנקנתה בימים קרים בברלין או בפריז ומאז נחה בארון ומתפללת שירד קצת גשם.
אני אוהבת חורף, אוהבת את ריח הגשם ותחושת ההתחדשות שהוא מביא איתו, אוהבת שמיים אפרוריים מכוסי עננים ואפילו אוהבת ברקים ורעמים בליל סופה. כמי שאוהבת חורף, אני גם מאוד אוהבת את הבגדים של העונה הזאת – מעילים מכל הסוגים, מגפיים, סוודרים גדולים וכמובן צעיפים – יש לי חולשה לצעיפים (וגם למטפחות לימים הקצת פחות קרים..) ובארון שלי יש אוסף די מכובד שרק מחכה ליום סגריר..
אז בהחלט היו כמה ימים שדרשו כמו שסבתא שלי אומרת ש"נתלבש חם" אבל בעצם בימים כאלה שסערה בחוץ וגשם דופק על החלון הכי כייף להישאר מכורבלים מתחת לפוך ולא לצאת בכלל מהמיטה..

שוק המעצבים

שישי בצהריים הלכתי להסתובב ביריד המעצבים. היה מפוצץ באנשים ולא זול.
בשנייה שנכנסתי לשם שאלתי את עצמי" "מה אני עושה פה"?!
טוב לא רציתי לחזור חזרה הביתה אחרי שהפכתי עולמות ללכת. אני, אמא שלי וכל עם ישראל הסתובבנו ביריד (גם סוג של חוויה).
לבשתי חולצת ג'ינס גדולה של אבא שלי הוספתי חגורת פייטם כסופה וגרביון בצבע חרדל שקניתי בבלגיה. למי שמחפשת מראה ייחודי ולא יקר: קחי חולצה גדולה של אבא\סבא, חגורה מגניבה, עגילים מדליקים וצאי מהבית הכי טרנדית וייחודית. כמובן שרוב המוכרים ביריד היו לבושים בטוב טעם. אחד הטרנדים המובילים הוא הגזרה הגבוהה שבלטה מאוד ביריד כבר שנה שנייה בכל מיני דרכים וצורות. עוד טרנד ששמתי לב, המראה הרוקיסטי,הפאנק, ניטים,הרבה שחור ופייטים.
רכשתי סנדלים של "HOKI"  ומכנס של "CALA" .
כן,היו מציאות, עם קצת התמקחות וחיוך השגתי גם הנחות…
היה אגף של בגדי נשים, ילדים וגברים ואגף של נעליים ואקססוריז.
כמו כן,פגשתי את ליאון מהאח הגדול אין ספק שלבן-אדם יש שיק.
והצטלמתי גם עם מעצב המותג "יוסף".

שישי בצהריים הלכתי להסתובב ביריד המעצבים. היה מפוצץ באנשים ולא זול.

בשנייה שנכנסתי לשם שאלתי את עצמי" "מה אני עושה פה"?!

טוב לא רציתי לחזור חזרה הביתה אחרי שהפכתי עולמות ללכת. אני, אמא שלי וכל עם ישראל הסתובבנו ביריד (גם סוג של חוויה).

לבשתי חולצת ג'ינס גדולה של אבא שלי הוספתי חגורת פייטם כסופה וגרביון בצבע חרדל שקניתי בבלגיה. למי שמחפשת מראה ייחודי ולא יקר: קחי חולצה גדולה של אבא\סבא, חגורה מגניבה, עגילים מדליקים וצאי מהבית הכי טרנדית וייחודית. כמובן שרוב המוכרים ביריד היו לבושים בטוב טעם. אחד הטרנדים המובילים הוא הגזרה הגבוהה שבלטה מאוד ביריד כבר שנה שנייה בכל מיני דרכים וצורות. עוד טרנד ששמתי לב, המראה הרוקיסטי והפאנק ניטים,הרבה שחור,פייטים…

רכשתי סנדלים של "HOKI" ומכנס של "CALA" .

כן,היו מציאות, עם קצת התמקחות וחיוך השגתי גם נחות…

היה אגף של בגדי נשים, ילדים וגברים ואגף של נעליים ואקססוריז.

כמו כן,פגשתי את ליאון מהאח הגדול אין ספק שלבן-אדם יש שיק.

והצטלמתי גם עם מעצב המותג "יוסף".

Noa Movie(ing)

well,
here goes Noa with some massive dance moves.
Prepare yourself for a new era.

Bricks

A new animation by Tamar Sharon…!

זמן איכות

צ

(!לפני מספר חודשים יצאתי עם אימי ליום כיף (מומלץ

החלטתי לכתוב לכם חוויות מאותו יום…ל

אני כותבת עליו למרות שעבר המון זמן מאז וזאת מכיוון

שאני צוחקת בכל פעם שאני נזכרת בו. ח

התחלנו בשעה 10:30 ברחוב בוגרשוב שם קניתי תיק צד מגניב ומיוחד. מ

חנות בגדי יד שניה "אדרת" ממוקמת באותו הרחוב אז כמובן שלא יכלתי לפסוח עליה, צ

עצרתי ורכשתי ג'ינס ב 60 ₪ ובחנות קטנה ששמה לא זכור לי, רכשתי נעלי בובה חמודות   ת

שמתאימות לכל דבר. עצרנו ל"תדלק" בסושיה טובה מאד, גם היא נמצאת בבוגרשוב. ת

משם המשכנו לסנטר, שם רכשתי בחנות קטנה חגורת מותן בצבע ורוד). ץ

ומהסנטר השיר לקינג ג'ורג' שם הסתובבנו ובעיקר נהננו לראות את האנשים המגניבים ,

שמסתובבים שם כמובן שקניתי כל מיני שטויות, כאלה שאפשר למצוא רק בקינג ג'ורג'… ץ

נחתנו בשוק הכרמל בעל הניחוחות הכלכך ישראליים, שם היו המציאות הגדולות שלי: ץ

שני בגדי ים שלמים מהממים במחיר של 30 שח, אחד בניחוח אייטיז חזק והאחר

בסגנון ילדי הפרחים, כמובן שגם אימי היקרה קנתה פריטים. ל

כמו שהזכרתי יצאנו בבוקר וחזרנו ב19:30 כשאמא גמורה מעייפות, עם כאבי רגליים, איפור מרוח

ושיער מפוזר, לעומתי ההיפראקטיבית שיכולה להסתובב ולרוץ כל היום ברחובות תל אביב. ל

היה כיף, מגבש ומצחיק. ל